קריירה – קבלת החלטות

מדוע קשה לנו לפעמים להחליט?

אחד הגורמים המשפיעים על קבלת החלטות הוא מספר השיקולים הקיימים בכל אחת מהאפשרויות שלפנינו. יתרונות וחסרונות שונים המתלווים לכל אפשרות יכולים לעכב את החלטתנו גם כשמדובר בבחירה בין שתי אפשרויות בלבד, קל וחומר כשישנן יותר אפשרויות לבחירה. ישנן החלטות שתוצאותיהן ברורות לנו ואנו יכולים לשקול את האפשרויות השונות לאור התוצאות הצפויות, אולם ישנן החלטות שבהן אין לנו וודאות לגבי התוצאות שיתקבלו – החלטות מסוג ה”קפיצה למים”. כשאיננו יכולים לדעת בוודאות מה יהיו תוצאות כל החלטה, וכשלכל החלטה יכולות להיות כמה תוצאות אפשריות, יכול הדבר להקשות על הבחירה. גורם נוסף בקבלת החלטות, מעבר למספר האפשרויות, כמות היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן ומידת הוודאות של התוצאה, הוא המשמעות שאנו מייחסים להשלכות ההחלטה. התלבטותנו עשויה להתגבר ככל שהתוצאות האפשריות של כל החלטה נתפסות בעינינו כמשמעותיות יותר. לדוגמא: כשאדם צריך לבחור בין שני מקומות עבודה, שאחד מהם מהווה עבורו עבודה סבירה במיקום נוח, והשני נחשב בעיניו לעבודה טובה יותר אך רחוקה ממקום מגוריו, מדובר בהחלטה בין שתי אפשרויות, שלכל אחת מהן יתרון אחד וחסרון אחד. לעומת זאת אם אדם צריך להחליט בין נטילת תרופה נסיונית העלולה לסכנו, לבין אי קיומה של תרופה טובה אחרת למחלתו, מדובר שוב בשתי חלופות, אך השלכות ההחלטה מרחיקות לכת הרבה יותר. דוגמא אחרת: משפחה מחליטה לעבור למקום מגורים אחר. הם בוחנים שלוש אפשרויות, שכל אחת מהן מתאפיינת במחיר אחר, גודל אחר, מרחק אחר ממקום העבודה, סוג אחר של חינוך בַמַקום, קיומה או אי קיומה של גינה וכדו’. לכל החלטה שיקבלו יש כמה יתרונות וחסרונות. מדובר כאן על החלטה עם יותר אפשרויות ויותר שיקולים.

ההחלטה על בחירת מקצוע תופסת מקום של כבוד בין ההחלטות המורכבות יותר, מפני שהיא מציעה בדרך כלל כמה אפשרויות, שאליהן מתלווים שיקולים שונים, ויש לה השלכות משמעותיות לטווח ארוך יותר. למשל: מקצוע אחד נותן מענה לצד מסוים באישיותנו בעוד המקצוע השני נותן מענה לצד אחר באישיותנו; במקצוע אחד מרוויחים יותר ובשני פחות, אחד מגוון יותר והשני פחות, אחד עם שעות גמישות יותר והשני פחות, את הראשון אפשר ללמוד במכללה לא רחוקה ואת השני ניתן ללמוד רק בשתי אוניברסיטאות רחוקות יחסית וכדו’. 

אז איך מחליטים? בשלב ראשון יש צורך לזהות את האפשרויות השונות. כשמדובר בבחירת בית, למשל, מוצאים אנשים בתים העונים לדרישותיהם הבסיסיות, כגון: טווח מחירים מסוים, אזור מגורים מסוים, אופי היישוב הרצוי להם וכו’. לאחר מכן יבחנו כל אחד מהבתים שאיתרו על פי השיקולים השונים. כשמדובר בבחירת מקצוע צריך לזהות את המקצועות המתאימים (לאחר שבַחַנו את התאמתם אלינו לאור מאפיינינו האישיים), ולאחר מכן לבדוק כל מקצוע בנפרד בהתאם למידה בה הוא עונה על צרכינו האישיים ובהתאם למאפיינים השונים של כל מקצוע. ידיעת המאפיינים השונים של כל מקצוע דורשת איסוף מידע. זהו שלב חשוב בקבלת החלטות. המידע שאנו אוספים יכול להשפיע רבות על קבלת החלטה, מפני שלפעמים אנו משנים את סדר העדיפויות שלנו בהתאם למידע שהתקבל, ולעתים הוא מעלה אפשרויות חדשות שלא חשבנו עליהן קודם לכן. כשיש בידינו המידע הדרוש מגיע החלק המשמעותי ביותר בקבלת החלטות: עלינו לוודא שאנו מודעים לכל היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, ואז להבהיר לעצמנו אילו שיקולים עולים בחשיבותם בעינינו על שיקולים אחרים. אם לחזור לדוגמא של זוג הרוצה לקנות בית: אותו זוג יצטרך להחליט מה חשוב להם יותר: מוסדות החינוך הקיימים במקום או המרחק ממקומות עבודתם; החדר הנוסף שכספם יכול לאפשר להם או גינה, וכו’.עולה מהדברים שהדרך לקבלת החלטה מורכבת מקבלת החלטות קטנות יותר. בחירה במידת החשיבות שאנו מייחסים לכל שיקול תסלול את הדרך לקבלת ההחלטה הגדולה יותר. 

בשלב ראשון יש צורך לזהות את האפשרויות השונות. כשמדובר בבחירת בית, למשל, מוצאים אנשים בתים העונים לדרישותיהם הבסיסיות, כגון: טווח מחירים מסוים, אזור מגורים מסוים, אופי היישוב הרצוי להם וכו’. לאחר מכן יבחנו כל אחד מהבתים שאיתרו על פי השיקולים השונים. כשמדובר בבחירת מקצוע צריך לזהות את המקצועות המתאימים (לאחר שבַחַנו את התאמתם אלינו לאור מאפיינינו האישיים), ולאחר מכן לבדוק כל מקצוע בנפרד בהתאם למידה בה הוא עונה על צרכינו האישיים ובהתאם למאפיינים השונים של כל מקצוע. ידיעת המאפיינים השונים של כל מקצוע דורשת איסוף מידע. זהו שלב חשוב בקבלת החלטות. המידע שאנו אוספים יכול להשפיע רבות על קבלת החלטה, מפני שלפעמים אנו משנים את סדר העדיפויות שלנו בהתאם למידע שהתקבל, ולעתים הוא מעלה אפשרויות חדשות שלא חשבנו עליהן קודם לכן. כשיש בידינו המידע הדרוש מגיע החלק המשמעותי ביותר בקבלת החלטות: עלינו לוודא שאנו מודעים לכל היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, ואז להבהיר לעצמנו אילו שיקולים עולים בחשיבותם בעינינו על שיקולים אחרים. אם לחזור לדוגמא של זוג הרוצה לקנות בית: אותו זוג יצטרך להחליט מה חשוב להם יותר: מוסדות החינוך הקיימים במקום או המרחק ממקומות עבודתם; החדר הנוסף שכספם יכול לאפשר להם או גינה, וכו’.עולה מהדברים שהדרך לקבלת החלטה מורכבת מקבלת החלטות קטנות יותר. בחירה במידת החשיבות שאנו מייחסים לכל שיקול תסלול את הדרך לקבלת ההחלטה הגדולה יותר. 

בתהליך קבלת החלטות כדאי לשים לב לדברים הבאים

הפער בין הרצוי למצוי.כשאנו נדרשים לקבל החלטה לא תמיד יש באפשרותנו לבחור את הבחירה האידאלית, אלא פעמים רבות עלינו לבחור באפשרות הטובה ביותר מבין האפשרויות העומדות בפנינו. מספר היתרונות והחסרונות של כל אפשרות איננו קנה המידה לקבלת החלטה, אלא משקלם.לאפשרות מסוימת יכול להיות חסרון אחד בלבד, לעומת שלושה חסרונות באפשרות אחרת, אך יתכן שחסרון זה הוא בעל משקל רב יותר מאשר שלושת החסרונות באפשרות השניה. באופן דומה יכול יתרון אחד מסוים להיות משמעותי יותר מכמה יתרונות המאפיינים אפשרות אחרת. מה מקשה עלי לבחור.זיהוי מקור הקושי בקבלת החלטה מסוימת, או בקבלת החלטות בכלל, עוזר לעבוד על מקור הקושי ולהתגבר עליו. למשל: חשש מכשלון; חשש ממה שאנשים יגידו; חשש רב יותר ממה שהמציאות מחייבת מההשלכות האפשריות של הבחירה, קושי לאמוד את משקל היתרונות והחסרונות של כל אפשרות וכו’. אחריות.כשאנו נוהגים לדחות החלטות לרגע האחרון אנו מקבלים בסופו של דבר פעמים רבות את ברירת המחדל במקום אפשרות שהיתה יכולה להיות טובה יותר בשבילנו. בקבלת החלטה יש שילוב של אינטואיציה ושל הגיון. כשהחלטה מתקבלת תחת לחץ של הרגע האחרון, או תחת לחץ דעתם של אנשים אחרים, מופר האיזון וההחלטה נוטה יותר לכיוון הרגש מאשר לכיוון ההגיון. אמנם טוב בהחלט להיעזר באינטואיציה, אך כאשר איננו דוחים את ההחלטה לרגע האחרון יש אפשרות להקדיש חשיבה מסודרת להיבטיה השונים ולשמור על איזון בין הרגש לבין שיקול הדעת. בקבלת החלטה המבוססת על שיקול דעת אנו יכולים לעמוד הרבה יותר מאחורי ההחלטה שקבלנו. כשאנו בוחרים בעצמנו, בלי להשאיר את הבחירה לגורם חיצוני כלשהו ש”יחליט” עבורנו (כגון לחץ זמן או התבססות על דעת אחרים) אנו שלמים יותר עם ההחלטות שקבלנו, יהיו תוצאותיהן אשר יהיו, ומקבלים יותר אחריות על החלטותינו.